העובד/ת הראשונ/ה שלי

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

חיפוש באתר

יובל ברשתות

  • LinkedIn
  • Facebook
  • YouTube

עוד פוסטים

Yuval-122 (1)

העובד/ת הראשונ/ה שלי

איך לצמוח ולגדול בעולם החדש?

*********************************

איכשהו, מגיל מאוד צעיר, הבנתי בתת מודע שלי שאם אני רוצה להצליח בצורה רחבה,

כדאי שלא אעבוד לבד.

אז כבר מהצעדים הראשונים עשיתי שני דברים שהיום ברור לי שהם הבסיס שלי להתקדמות וצמיחה,

לקחת שותפים מעולים לדרך.

לקחת אנשים שעובדים איתי שעוזרים לי למנף את מה שאני עושה.

*לגבי שותפים – על זה ארחיב בפעם אחרת למרות שאני בטוח שיש פה המון,

שיצא לי לשמוע קצת עד כמה הנושא חם אצלם.

לגבי עובדים מרחיב בפוסט זה – ומאמין שזה גם מאוד מתאים למנהלים, לא רק לעצמאים.

עובדים – הדרך להתרחב הרבה מעבר לגבולות

——————————————————

עד כמה שזה נשמע לי הזוי היום כשאני מסתכל בדיעבד,

התחלתי להעסיק עובדים מגיל 21.5 , 

חלקם היו גדולים ממני בשנים הראשונות ביותר מ-10 שנים 

אבל איכשהו מההתחלה הבנתי שעסק זה אומר שלא הכל אני עושה – 

יש לעסק שלוחות ומתפעלים שהם העובדים.

אני לא העסק. אני אולי רק אחד העובדים בו.

זו תובנה משמעותית שלקח לי שנים להטמיע.

במהלך השנים בעסקים שלי, בהם ניהלתי הרבה מאוד אנשים בתפקידים מאוד מגוונים,

במשרות קטנטנות ובמשרות רחבות, בתפקידי לוגיסטיקה,

ובתפקידי שיווק,

כאלו שהלכו איתי שנים וכאלו שאחרי יומיים עזבו,

למדתי המון שיעורים. 

היום ברור לי שהייתי בוס ממש גרוע. עד היום אני חושב שאני לא מנהל טוב. 

אבל למדתי לא מעט על ניהול.

פעם שמעתי משפט נהדר שאומר שמומחה הוא אדם שעשה את כל הטעויות האפשריות.

אם כך, אני ללא ספק מומחה בניהול עובדים…

מה כן למדתי על ניהול שאשמח לשתף?

*******************************************

1. למה לעזאזל אני צריך עובד?

אמנם מהרגע הראשון שהפכתי לעצמאי לקחתי עובדים,

אבל אחרי העסק הראשון שהיה יותר באוטומט ובלי הרבה חשיבה (עסק של מכירות בחו"ל),

חזרתי לארץ לעבודה בעצמי כעצמאי ללא עובדים.

לקח לא מעט זמן, עד שיועץ חיצוני, נתן לי את עצתו החשובה – 

קח עובדים אם אתה רוצה לצמוח.

אמנם לצערי שאר הייעוץ לא היה מוצלח, אבל העצה הזו…

די שינתה את מסלול חיי.

א. עצם לקיחת עובד לא מאפשר יותר להתבוסס בבינוניות – יש משכורת לשלם.

אי אפשר לפעמים להרוויח, לפעמים לא.

חייב להכניס כסף מספיק לכסות את המשכורת של העובד – 

לרוב בעסק מתחיל זה ההוצאה הגבוהה ביותר.

לעיתים כשפותחים ואקום – הוא מתמלא.

כלומר, עצם הכנסת עובד תחייב את העסק לצמוח ולו משום הפחד שלא אוכל לשלם את משכורתו.

כבר אומר – יש כאלו שהלחץ הזה לא יהיה בריא עבורם – זה מאוד אישי ושונה מאחד לאחד.

ב. עובדים מאפשרים לי כבעל עסק זמן לעסוק בצמיחה וגדילה.

אני אוהב להתעסק בצמיחה, פרויקטים חדשים, פיתוח. אני טוב בזה.

אם אני אתעסק כל היום בשוטף – לא אוכל להגיע לזה.

ג. עובדים מאפשרים לעסק להתמחות.

למה הכוונה? 

אני לא באמת טוב בהכל. עובדים יכולים להביא תכונות והתמחויות ונסיון שאין לי.

לפעמים ממש כואב להודות בזה שעובד בעסק יותר טוב מהבוס.

לפעמים לוקח זמן להודות בזה אבל בסוף זה ממש משמח.

2. להגדיר בצורה ברורה.

אני אוהב את המשפט – ברחל בתך הקטנה.

כלומר – להגדיר לפרטי פרטים את מה שהעובד אמור לעשות.

לאו דווקא שמעבירים את זה לעובד במכה אחת, או בכלל בכתב,

או שהם מבינים שעשיתי את זה,

אבל…

ברגע שאני מכניס עובד אני במינימום רושם לעצמי את כל הפרטים הקטנים,

מראש.

התהליך הזה יגרום לי לחשוב הרבה יותר לעומק על ההתנהלות ועל מה אני מנסה להשיג.

אני מגדיר מה הוא אמור לעשות ואיך?

א. החל מהיעדים שאליהם העובד אמור להגיע, וכלה בדרך אליהם, זמני עבודה, תיאום ציפיות

ב. כלים לעובד כדי לעקוב אחרי הדברים הללו – לא לתת לעובד לשבור את הראש עם כלים מיושנים ומצ'וקמקים.

ג. כלים לי כמנהל לעקוב אחרי הדברים הללו – כלים שיפשטו לי את העבודה, שיראו לי האם העובד בכיוון הנכון, בצורה הנכונה, מתקדם לאן שאני רוצה שיגיע.

3. ללוות את העובד!

כל כך הרבה פעמים אנחנו מביאים עובד כדי שייקח מאיתנו את העבודה ולא מבינים,

שעד שיגיע היום שיעבוד לבד לגמרי מבלי שנידרש לזה, 

יעבור זמן רב והרבה מים בנהר.

כלומר – עובד הוא משהו שדרוש קשב ניהולי.

זה לא שגר ושכח כמו שכולנו מקווים שיהיה.

גם את זה כדאי לתכנן מראש – מה תהיה דרך הליווי שלי את העובד?

חפיפה ראשונית, אח"כ פגישות יומיות / בועיות / חודשיות,

באיזה צורה נתקשר, מה אני מספק בליווי – פתרון בעיות? או שאולי רק הצפת שאלות?

האם אני בודק את העובד בזמנים קבועים? אקראיים?

מה כלי הליווי שלי אותו?

ככל שאהיה יסודי – תהליך הקליטה והיעילות של העובד יגדלו.

4. יחס אישי

כמו שאני רוצה שיראו אותי בעולם הזה,

כמו שכנראה כולנו רוצים,

על אחת כמה וכמה כל עובד בארגון רוצה שיראו אותו.

זו לא טקטיקה ניהולית – זה לא פרקטיקה.

האיך כרגע לא משנה.

ה-מה משנה.

וה-מה הזה הוא – האם באמת אני מוכן ורוצה לראות את העובדים שעובדים תחתיי / איתי?

אם התשובה היא לא, אפשר לסגור את הבאסטה לדעתי.

5. התחלה כמה שיותר מהר מתוך הפרקטיקה.

ישנם כאלו שקוראים לזה – למידה מונחית פרויקטים.

אני מאמין מושבע בלמידה מהידיים והרגליים, 

לא מתוך נהלים וחוברות הדרכה (ומבטיח לכם שניסיתי).

אני מאמין שעדיף להכניס עובד לארגון מתוך אלמנט צר של עשייה,

שיבין קודם משהו קטן וממנו יתרחב לאט לאט, 

מאשר להסביר לעובד את כל הארגון והלוגיקה וההתנהלות.

ואז כל פעם להרחיב את הפרקטיקה שממנה ילמד את כלל עשייתו.

נכון – זה גורם להתקדמות יותר איטית – אבל לדעתי הרבה יותר שיטתית ונכונה.

כל פעם הייתי בוחר פרויקט קטן או אספקט אחד של העבודה ומכניס עובד חדש לתוכו.

לא קופץ לסוף מההתחלה.

6. קו התפתחות – רוחבי (לתפקידים אחרים בארגון) ואופקי בתוך התפקיד

אני מאוד מאמין בהתרחבות וצמיחה.

אני מכוון שלכל עובד בארגון שבו אני עובד, יהיה אופק.

אופק כמו במציאות מבחינתי הוא לא למעלה למטה, 

אלא לאופק – מאוזן.

אני מאמין בתנועה בתוך הארגון לעוד תחומים.

מאמין שמעבר או התרחבות לעוד תחומים מביאה להתמחות ולשיפור כלים,

מביאה לצמיחת המערכת כי מעבירים יכולות מתחום אחד לתחום אחר.

בסופו של דבר אאפשר לעובד מסוים עוד תחומי פעילות ותחומי אחריות,

וברמה הסופית גם מעבר לתפקידים אחרים – שהם לאו דווקא המשך ישיר של התפקיד האחרון.

7. שהעובדים ירגישו שהמקום שלהם לא פחות משהוא שלי. 

עובדים לא מחפשים להיות בורג במערכת.

המשפט שלקח לי הרבה זמן להפנים בלב (ולא רק בראש),

הוא שאני מחפש עובדים שרוצים להיות שותפים בארגון. לא רק עובדים.

שירגישו שהארגון שלהם לא פחות משלי.

זה מתחיל בסמנטיקה – שכבר בימים הראשונים כשהם אומרים – "כן אתם…"

אני מתקן ל-"כן אנחנו…"

זה ממשיך בזה שאני ממש מקפיד לומר תודה לכל עובד כל יום על עבודתו כשהוא הולך.

ולא – זה לא טכני. אני כל יום חושב על זה כשהמילים יוצאות לי מהפה – תודה – כל יום.

בונוס – 

עבור האנשים בתחילת הדרך – שההחלטה על עובדים היא שלהם (עצת זהב לדעתי) – 

להתחיל בקטן! לא לקחת עובדים במשרה מלאה וליפול חזק.

כלומר – כמו כל דבר בחיים אני רוצה ללמוד לאט לאט. 

כי אחרת אני בונה לעצמי מקום בטוח להכשל.

אם אני עצמאי, אולי אפילו לקחת התנסות של עובד פרילאנסר מפייבר – עוזר וירטואלי,

יכולה להיות התנסות מלמדת ומכווינה איך מתנהלים עם עובדים, עם תוצאות וכן הלאה.

ההתנסויות שהיה לי בתחום עם עוזרים מרחוק – הייתה מאירת עיניים לגבי ניהול עובדים,

מה עוד שהעלות על טעות הייתה הרבה יותר קטנה – גג 25$ שהלכו לי לפח מבלי שקיבלתי תוצאה כלשהי.

******************************************************************************************************

הפוסט הזה מאוד כללי. הוא נותן קווים כלליים על העסקה של עובדים,

בין אם אני שכיר בארגון, ובין אם אני עצמאי.

המילה עובד לפעמים נשמעת מנוכרת אבל משמעה – מישהו שעובד איתי – בין אם בתלוש משכורת שאני מנפיק ובין אם כפרילאנסר שנותן לי שירות.

כל נקודה פה אפשר להרחיב לפוסט בפני עצמו אם לא יותר.

אני ניסיתי לתת איזה מבט-על על הנקודות החשובות בתחום שבהם כדאי להתעמק.

אשמח לשמוע מה הדהד אצלכם 🙂

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן