בימים האחרונים נתקלתי כמה וכמה פעמים בשאלה שראיתי שהטרידה עצמאים בתחילת דרכם.

שאלה מהותית, גורלית, קשוחה וקשה שגם אצלי עולה מדי פעם וגם את מנוחתי הטרידה לא מעט.

שאלה שיכולה לשנות את כל החיים המקצועיים.

.

.

.

.

להפסיק להשאיר אתכם במתח?

תואר.

(לא. לא תואר מהאוניברסיטה או מכללת שקר כלשהו)

תואר AS IN 

טייטל – השם שאתם נותנים לדבר הזה שאתם עושים.

לדוגמא יועץ אבטחת מידע, מפתחת אפליקציות IOS או מהנדס מערכות הנדסת אנוש מתקדמות עבור עכברי מעבדה.

מה זה תואר ולמה אני מתכוון?

———————————–

אז תואר הוא טייטל. 

יש כאלו שמגדירים אותו עפ"י מה שניתן לשים על כרטיס הביקור,

יש כאלו שאומרים שזה מה שגורם לאחרים לומר – 

AHA! 

כמו גשש בלש בפעולה

שבעצם אחרי שקראתם לעצמכם כך, הם מתרשמים עד עמקי נשמתם 

או מבינים את המהות האמיתית שלכם בחיים.

סוג של הגדרה ברורה שמתכתבת עם המקצועות הקיימים בשוק היום.

למה כולם חושבים שכל כך חשוב שיהיה תואר?

——————————————————

יצא לי כבר לא מעט שאנשים התייעצו איתי, שאעזור להם להבין מה הטייטל שלהם.

לפחות מהצד היה נראה שהם היו בטוחים שזה הדבר הכי חשוב בעולם.

כי אם אני לא אגדיר את עצמי בצורה ברורה שהעולם יבין מה לעזאזל אני עושה,

אז…

פשוט לא אצליח במה שאני עושה.

ההסכמה החברתית שאני חווה מרוב האנשים, היא שהטייטל שלהם הוא הפרצוף שלהם.

**שזה מה שמגדיר אותם**

למה אני חושב שתואר עוזר

——————————–

אז חשוב להדגיש מה הכותרת של החלק הזה – תואר **עוזר**

הוא ממש לא הכרחי וחשוב.

הוא פשוט עוזר.

אבל רגע יובל! במה בכלל הוא עוזר?

או! טוב ששאלת!

זה הזמן לסיפור קצר –

הסיפור שלי עם תארים

***********************

לפני כמה שנים, בתקופה שהייתי הולך לשיחות עם אישה זקנה אחת שהייתה עוזרת לי לראות בצורה בהירה יותר את החיים,

היא פעם שאלה – תגיד, למה אתה עושה כל כך הרבה דברים?

ואני ישר עניתי מהבטן – כי אני ממש נהנה מזה ואני…. (בלה בלה בלה).

היא שאלה – אולי אתה עושה את זה כי זה נותן לך משמעות?

אחחחחחחח

הבטן התחילה לכאוב.

כמובן שהתשובה האינסטנקטיבית שלי הייתה – ברור שלא!

הלכתי בכל השבוע שלאחר מכן עם כאב בטן כזה.

שלא ברור לי מה עושים איתו.

אז החלטתי לתרגל את המחשבה הזו – 

כל פעם ששאלו אותי מה אני עושה – הטייטל שנתתי לעצמי היה הכי "זניח" שאוכל למצוא.

להקטין עצמי בעיני האחר.

הקמתי בזמנו עמותה – אז שאלו אותי – במה אתה עובד?

"אני עובד בעמותה, אתה יודע, סוגר פינות שם. עושה מה שצריך ומה שמבקשים ממני".

והיה לי גן ילדים,

אז עניתי – אני עובד בגן ילדים.

וישר שאלו מה אתה גנן? 

אז אמרתי – "לא… אני פשוט עובד שם, סוגר פינות. לפעמים עם הילדים, לפעמים מתקן דברים.

אתה יודע – כלבויניק כזה."

וכך התבוננתי דרך העיניים של מי שמולי,

איך זה מרגיש שאין לי באמת תואר (טייטל) כלשהו ושכאילו אני לא באמת חשוב,

או בעל ערך. אני סתם מישהו עם סתם תואר. אפילו אין שם לדבר הזה שאני עושה שם.

פשוט עובד שם.

וזה היה מסע. מסע התמודדות של חיפוש משמעות אמיתית מה אני שווה.

להתבונן במשוואה הקשוחה שחשבתי שנכונה בזמנו – 

אני = למה שאני עושה. 

אבל למעשה, אני משהו הרבה יותר גדול מזה.

מה שאני עושה, זה רק משהו שאני עושה.

וחזרה לימינו – אז מה אתה בא לומר?

——————————————-

אתמול ישבו איתי שתי נשים שונות, בשתי פגישות שונות, שמה שהן עושות היה נשמע לי קסום ומדהים.

הן באמת רצו לשמוע מנסיוני ולחשוב ביחד איך הן תוכלנה לצמוח.

והשאלה העיקרית שהעסיקה אותן היא – מה זה הדבר הזה שהן עושות.

אחת מהן עובדת עם הורים בצורה שונה מכל מה שאני מכיר (ואני מהתחום),

והשניה מסתכלת על התחום של העסקה, קליטה והעצמת עובדים בחברה בעינים שלא חשבתי שאפשר,

וכשבמהלך השיחה עם הראשונה הצעתי לה לעבוד עם הורים ולא רק לכתוב תוכן,

היא לרגע התפלצה ואמרה – אבל אני לא מדריכת הורים! וגם אין לי תעודה לזה!

נשמתי עמוק ואמרתי – אבל לא אמרתי הדרכת הורים.

שאלתי אם תרצי לעבוד איתם, ללוות אותם, לשתף אותם מנסיונך…? זה יתאים לך?

היא נראתה לרגע מופתעת.

בואי נקרא לזה – ליווי הורים!

זה אפשרי שתעשי.

יצא לה כן מהוסס. אבל כן.

אתה מגיע כבר לאיזו פואנטה יובל?

—————————————-

כמה כתבתי כדי לנסות להעביר את זה שהטייטל המפוצץ הזה שאני מחפש,

הוא בעצם האחיזה הכי חזקה שלי בביטחון.

משהו שאוכל להשען עליו. שהטייטל הזה ייצא לי מהפה כשישאלו אותי – 

תגיד מה אתה עושה?

אני אומר אותו בביטחון ואדע שהוא יעשה רושם על מי שמולי כך ש….

אני אוכל לנשום עמוק ולדעת – אני שווה משהו בעולם הזה!

טייטל שאני בטוח בו ושלם איתו = הדבר הזה שנותן לי בטחון.

אז למה אני אומר שתואר כזה יכול לעזור – 

כי זה ממש בסדר להעזר בכל מה שעומד לצידי כדי לעמוד יציב על הרגליים 

ולא לפחד ליפול.

אם זה מה שכרגע נותן לי בטחון – נהדר.

אבל – אני למדתי – שלאורך זמן זה לא עוזר.

זה כן נהדר כמקל הליכה,

זה כן עוזר שיש לי על מה להשען,

אבל זה לא המהות.

המהות היא אני. לדעת שאני נהדר כמו שאני גם אם אני מתקשה להסביר לאחרים מה אני עושה 🙂 גם אם אני לא סגור מה בדיוק אני עושה.

מה עכשיו את או אתה יכולים לעשות כדי למצוא מה התואר שלכם?

——————————————————————————–

אני אתחיל מהסוף.

התואר הזה הוא משהו שכיף לי איתו ונותן לי בטחון.

אני מחפש משהו שיהיה לי כיף לומר, כיף לספר.

אז הדרך שלי למצוא את הטייטל שלי היא לספר סיפור – 

מה אני עושה בעצם.

אני אתחיל מסיפור ממש קצר, ועם הזמן אנסה ממש לקצר את הסיפור לשתיים שלוש מילים.

אני אתנסה בסיפורים שונים – כל אדם שאפגוש, אשנה קצת ואראה – איך אני מרגיש ואיך האחר מגיב.

אולי אגלה שזה דווקא נהדר שהטייטל שלי הוא ממש מסתורי?

"מה זאת אומרת אתה מנהל יחסי אנוש? בחיים שלי לא שמעתי על דבר כזה…

התכוונת למנהל משאבי אנוש?"

לא – מנהל יחסי אנוש!

אתה רוצה שאספר לך מה אני עושה?

ותתפלאו כמה אנשים פתאום יצרתם נצוץ של סקרנות אצלם.

לסיום – בטח תשאלו אותי – נו, בחייאת יובל, אז מה הטייטל / טייטלים שלך?

אומר בשמחה שאני עדיין כותב את הסיפור שלי, ואם אתנסה מולכם בסיפור חדש,

אומר שאני מתאמן בלהרחיב לבבות גם דרך עסקים וגם ברמה האישית (לא בעסקים).

אז מה התואר שלכם?